<h1>חוקות הדיינים סימן ע'</h1>
<h2>דף לח:</h2>
כל מי שהוא חייב שבועת התורה צריך שישבע בנק"ח ושיקח ס"ת או תפילין בידו או חומש כשבועה שהשביע אברהם אבינו לאליעזר כדכתיב [בראשית כ"ד] שים נא ידך תחת ירכי וכתיב [שם] וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו ואז"ל שהתפיסו במילה וכל דיין שמשביע ב"ה אלהי ישראל ולא התפיסו בידו ס"ת או תפילין או חומש נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוזר, ואם ת"ח הוא לכתחלה אין משביעין אותו אלא בתפילין משום כבודו, וכיצד משביעין לאותו איש שנתחייב שבועת התורה אומרים אותו בכל לשון שהוא מבין בו הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הב"ה בסיני [שמות כ'] לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא וכל העבירות שבתורה נאמר בהם ונקה ובמי שנשבע לשקר נאמר לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו ובמי שנשבע לשקר נפרעין ממנו ומכל העולם שנא' [הושע ד'] אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף וכתי' סמוך לפסוק זה על כן תאבל הארץ ואומלל כל יושב בה וכל עבירות שבתורה יש לו זכות תולין לו עד ב' וג' דורות ובמי שנשבע לשקר נפרעין ממנו לאלתר שנא' [זכריה ה'] הוצאתיה לאלתר ובאה אל בית הגנב זה הגונב דעת הבריות (ומי) שאין לו ממון אצל חבירו וטוענו ומשביעו ואל הנשבע בשמי לשקר כמשמעו ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו הא למדת דברים שאין אש ומים מכלין אותם דהיינו האבנים שבועת שוא מכלה אותם, ואם זה שהוא חייב אמר איני רוצה לישבע מוציאין אותו משם כדי שלא יחזור בו ועל כרחו משלם לתובע כל מה שתובע ממנו משעה שקבל בפני ב"ד ואמר איני רוצה לישבע, ואם אמר הריני נשבע העומדים שם אומרים [במדבר ט"ז] סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה שהרי ודאי שניהם נענשין בשבועה זו ואפילו בעל הממון מפני שנתנו לו בלא עדים ובלא שטר וגורם לזה שהוא נשבע לשקר וכשמשביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעתינו ועל דעת ב"ד כך מפורש בפ' שבועת הדיינין.
